לעשות גם כשלא בא לי!

יש לי הרגשה שלפחות פעם ביום אם לא עשר, אתם מוצאים את עצמכם עומדים בפני משימה שממש אבל ממש אין לכם כוח לעשות. אולי זה לשבת ולכתוב תוכן, אולי זה להתמודד עם משהו שלא עשיתם מעולם ואתם לא יודעים מאיפה להתחיל, אולי זה להתווכח עם הילדים שלכם בפעם המיליון שילכו להתקלח או לצחצח שיניים. אתם יודעים שזה משהו שצריך לעשות ואין לכם באמת ברירה. אתם ניגשים לזה מראש בצורה מקולקלת ואז מתחילים לעלות בכם כל מיני רגשות שליליים, כמו חוסר סבלנות שלעיתים מתפתח לכעס ועצבים. המשימה, תהיה אשר תהיה יוצאת לכם לא טוב, לא כיף לכם תוך כדי ויותר מאוחר כשאתם חושבים על זה, בדיעבד, אתם מתבאסים על עצמכם, יורדים על עצמכם ולא מבינים למה זה צריך להיות ככה ולמה הייתם חייבים לגשת לזה בצורה הזאת שידעתם מראש שלא תוביל למקום טוב.

אז דבר ראשון, אם זה מעודד אתכם קצת- תדעו שאתם לא לבד! לכולנו יש דברים שאנחנו פחות טובים בהם או שאנחנו פחות אוהבים לעשות או שפשוט אין לנו סבלנות אליהם. את זה כנראה אתם כבר יודעים. אז תנו לי לספר לכם דבר על הדרך שבה אנו חושבים שמתוכו נוציא כמה כלים שימושיים שיעזרו לכם בדיוק ברגעים האלה ש"לא בא לי"

מה שמואר צומח: אם יש לנו שדה וזרקנו שם זרעים של עצי פרי או שהרוח העיפה לשם זרעים של עשבים שוטים- השמש תאיר בשני המקרים, בלי שיפוטיות ומה שיואר יצמח.

ישנו משל, על אדם המגדל שני זאבים, אחד מרושע, זועם ומפחיד והשני טוב לב כמו כלב בית חמוד ומתלטף. השאלה הנשאלת היא מי מבין שניהם נראה לכם שירוד לאורך זמן? התשובה לחידה קשה זו היא כמובן הזאב שהאדם יאכיל.

כמו הזאבים, ככה גם בעולם הצומח ותאמינו או לא גם בעולם המחשבות שלנו, המקום שאליו נכוון את הזרקור יצמח ויגדל. אם נרשה לעצמנו להתמרמר, להתבכיין ולהתמסכן, כנראה שנרגיש יותר ממורמרים, מסכנים ונתבכיין יותר. אבל זה עובד גם לצד השני- אם נגרש את המחשבות השליליות ולפחות בתחילת התהליך נכריח את עצמנו לחשוב מחשבה חיובית במקום, תאמינו או לא, נרגיש טוב יותר מאושרים יותר ומוכנים לאתגר, יהיה אשר יהיה.

מחקרים של עשרים השנים האחרונות מראים שלמוח שלנו יש יכולת להשתנות בהתאם לגורמים חיצוניים- החיים שקורים לנו, אך גם בהתאם למחשבות שרצות לנו בראש, תכונה הנקראת פלסטיסיות. מה שאומר שיש לנו את היכולת לשנות את הדרך שבא אנחנו חושבים ובעקבות כך לשנות אמונות מעכבות שפיתחנו עם השנים מה שיגרום לכך שנרגיש טוב יותר ונהיה מסוגלים ליותר. אנחנו ממש יכולים להתאמן על להיות מאושרים יותר- מטורף! לא?!

עד כאן נשמע מדהים אבל מה עושים עם זה? מאיפה מתחילים?

 הנה כמה כלים לניתוב המחשבה למקום שאנחנו רוצים :

1.     איפוס/תיכנות בוקר- אז הכי טוב להתחיל בהתחלה, כלומר ממש בתחילת היום. אם יש לכם משימה כלשהי שאתם יודעים שתצטרכו להתמודד איתה ומהיכרותכם עם עצמכם אתם בטח כבר יודעים שהיא עלולה לא לבוא לכם בטוב, פשוט תיקחו כמה דקות, על הבוקר ותנהלו שיחה קצרה עם עצמכם ותחליטו עם עצמכם שאתם בוחרים לגשת אליה בכיף!!! אבל תעשו את זה באמת עם כל הלב- תדמיינו את עצמכם עושים את זה בכיףףף!!! תאמינו לעצמכם שזה יהיה כיף ואולי הגזמתי אבל תנסו ממש להרגיש איזה כיף הולך להיות לעשות את המשימה ובטח ובטח לסיים את המשימה- איזה כיףףף!!! (:

בפעמים הראשונות זה אולי ירגיש קצת מגוחך אבל אם תתמסרו לזה, ותחליטו להאמין לעצמכם, מבטיח לכם שגם לפתע פתאום, תראו שהמשימה המדוברת תבוא לכם יותר בטוב, גם אם זה יהיה בהדרגתיות.

2.     למצוא את הלמה- דבר נוסף שבוודאות ישפר את המוטיבציה לעשייה ואת ההרגשה מהעשייה הוא לחשוב על כל הדברים הטובים שביצוע המשימה ייתן לכם. את זה צריך לחלק לשני חלקים, הראשון הוא הצד האגואיסטי שלנו שאומר מה יוצא לי מזה. תמנו לעצמכם לפחות 5 סיבות טובות/ תועלות (עדיף 10) למה תרוויחו או מה תקבלו מביצוע המשימה (אל תשכחו להוסיף את כל הכיף שתקבלו מביצועה(;). החלק השני הוא למעשה החלק היותר משמעותי והוא איזו השפעה תהיה לביצוע המשימה על העולם- כשאני אומר עולם זה יכול להיות פשוטו כמשמעו שיפור העולם על ידי הפצת ידע או מתן שירות כלשהו שלמרות שאין לי כח לעשות אותו אני יודע שהוא תורם לסביבה וזה יכול להיות גם שמירה על השיניים של הילדים שלי והתקנת הרגלים חשובים לחיים אם נחזור לדוגמא שבתחילת המאמר. גם כאן תחפרו פנימה ותחפשו כמה שיותר סיבות. אמנם כולנו לרוב חושבים על עצמנו קודם אבל לנתינה יש כוח עצום. אם תחשבו על זה רגע, יש הרבה דברים שבשביל עצמנו לא נעשה אבל אם קרוב משפחה או חבר יקר יבקשו מאיתנו עזרה באותו הנושא, אנחנו נקפוץ ונעשה בלי לחשוב פעמיים, נכון?

3.     בחירת הוויה- באותו הנושא אך בשינוי קל, דבר נוסף שלחלקכם יהיה אולי יותר קצר ופשוט להתמודד איתו הוא בחירת הוויה.

הוויה היא סוג של מצב רוח או הלך רוח או רגש שאני נמצא בו. גם כאן ישנן הוויות רעות כמו חסר סבלנות, עצבני, ממורמר, עצוב, שונא אך הצד שאנחנו נבחר מן הסתם להתמקד בו הוא הוויות חיוביות ומרימות בהתאם למשימה שאיתה נצטרך להתמודד. אם אני צריך לכתוב פוסט, אבחר אולי את ההוויות חדור מטרה ויצירתי, אם אחזור שוב אל הילדים, אבחר בסבלני מכיל ואוהב. בתחתית הבלוג תמצאו רשימת הוויות שתוכלו לעבוד איתה ושוב, בתחילת היום או כמה רגעים לפני תחילת המשימה לשבת רגע, לעתום עיניים ולהדהד לעצמנו בראש את ההוויות שבחרנו- לא תאמינו כמה זה משפיע.

4.     חוק ה-2 דקות- אם עשיתם את כל זה ועדיין אתם לא מרגישים חדורי מטרה, טריק נוסף לשינוי הרגלים או להתמודדות עם משימה חוזרת שלא באה לכם בקלות הוא חוק ה-2 דקות (מתוך הספר- הרגלים אטומים). החוק אומר שאם אתם צריכים לעשות משהו קשה, מאתגר, מתסכל, תחליטו עם עצמכם שאתם פשוט מתחילים ותתחייבו ל 2 דקות, זהו, רק 2 דקות. אתם מסוגלים להתחייב לזה? נראה לי שכן! בפעם הראשונה תעשו 2 דקות ולא יותר. אחרי פעמיים, שלוש תרגישו טיפשי לעשות כל כך קצת ותראו שכמו מעצמו אתם עושים יותר זמן והמשימה נעשית יותר בקלות.

אימון מנטלי הוא חדר כושר למוח שלנו, אם לא נתאמן, לא ניכנס לכושר. אבל אם נתאמן, השמיים הם לא הגבול כי באמת אין גבול למה שאנחנו מסוגלים לעשות- אז יאללה צאו להתאמן- זה שורש העניין!

אהבת? מצאת כלי/דרך שעזרה לך? תהיה/י חבר/ה ושתף עם מישהו/י שאולי זה יעזור גם לו/ה